יוני 2019
אני לא זוכרת מתי התחלתי לשחק באוכל.
כן זוכרת ואפילו היטב, משחקי בניה, משחקים בבובות (בעיקר בלגזור להן את השיער) ומשחקים ויצירה בחומרי גלם שונים.
מרקמים וצבעים תמיד הלהיבו אותי, יצירה בידיים של רעיונות שהיו לי בראש היתה השפה שלי. בתקופת נעורי יצרתי תמונות ותיקים מבדים שונים, בחורף א.נשים מהסביבה היו מזמינים ממני סוודרים וכך, כבר בגיל צעיר המשחק בחומרי הגלם שהסב לי הנאה מרובה, הפך למקור הכנסה לגמרי לא רע.
הריחות והטעמים הצטרפו לחגיגה כנראה בשלב מאוחר יותר. שלב בו התשוקה לבשל ולאפות מילאה חלקים רבים מהיממה בהם הייתי "על הקו" מטבח – חדר שינה.
זכורים לי אין ספור ימים ושעות בהם אני מבלה עם ערמת ספרי בישול במיטה, עוברת שוב ושוב על מתכונים, תמונות, חומרי גלם, תהליכים, מתנסה בהם במטבח וחוזר חלילה.
כשהתמיינתי ללימודים בטכניון (30 שנה אחורה מהיום), ונפתחו בפני אפשרויות לימודים בפקולטות שלא האמנתי שאגיע אליהן, לא היתה מאושרת ממני שאחת מהן היתה הפקולטה להנדסת מזון. התחושה המוכרת והאהובה של התרוממות רוח והתחדשות שמגיעה בכל פעם כשעולה בי רעיון, ואני עפה אתו ורואה אותו קורם עור וגידים בגלי הדמיון. ההתרגשות בשיאה! אני רוצה להמציא את הבמבה החדשה… את הבמבה החדשה לא המצאתי. אחרי שנה (שהיתה דווקא מאד מוצלחת מבחינת לימודים), הבנתי שעבודה 24/7 על פסי ייצור במפעלי מזון (לפחות בשנים הראשונות כמהנדסת מזון) היא ממש לא בשבילי. ואת תשוקתי להמשיך ולשחק גם כ"ילדה גדולה", להמציא, ועל הדרך לעשות דברים טובים אתעל לנתיבים אחרים.
תכונתו הבסיסית ביותר של המשחק היא פעילות הנעשית מרצון, בהנאה לשם שעשוע. למשחק חוקים או כללים קבועים שבמסגרתם מתאפשרת פעילות מגוונת ויצירתית של המשתתפים. במשחק מחקים אירועים מהחיים דרך ביטוי של רגשות ומחשבות אישיים.
כשילד או מבוגר משחקים, הם חפשיים להיות יצירתיים. כשאדם יצירתי הוא מגלה בעצמו חלקים חדשים.
תודות למאפיינים אלה, קיימת הסכמה שמשחק הוא צורך בסיסי וחיוני להתפתחות וללמידה. המשחק מניע תהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע לרכישת מיומנויות בתחומי חיים שונים. זה ברור לנו שכך זה אצל ילדים, ומה לגבינו המבוגרים? משחק החיים תופס לגמרי גם לגבינו המבוגרים. מה שמשתנה הוא אופי המשחקים, ולעיתים רבות מדי חסמים שאימצנו במשך השנים, גורמים לנו פחד, מבוכה והימנעות ממשחקים. כאדם בוגר שלוקח את עבודתו ברצינות רבה, אני שואפת להיות מצויידת בהנאה, סיפוק, התפתחות ומשמעות בסיומו של כל יום עבודה. המשפט הידוע "באת לעבוד לא לשחק" לא תופס אצלי ואני רוצה לקוות שגם אצלכם. כשאני משחקת העבודה שלי פוריה, משמעותית ומהנה.
ואיך האוכל נכנס לתמונה?
מה זה אוכל בכלל?
חומרי גלם אכילים שעברו עיבוד.
כל דבר שמיועד לאכילה?
צורך קיומי בסיסי.
מזון לגוף (ולנפש?!), הזנה.
עולם שלם של רגשות, תחושות, זכרונות…
כולנו מתעסקים באוכל, בכל גיל, בכל שלב התפתחותי, בכל יום. השפה שלנו עשירה בדימויים, ביטויים והשלכות הקשורים לאוכל, מה, מתי ואיפה נאכל הן שאלות שגורות ביום יום. שיחות חולין, שיחות נפש, שיחות עסקים מתקיימות על כוס קפה או ארוחה טובה.
דרך האוכל אם בהנקה או בבקבוק נוצרים התחושות והרגשות הראשוניים. במטבח הביתי מבשלים, מציפים בריחות וצבעים, מתבלים באהבה שיהיה טעים. יושבים סביב השולחן, משוחחים, עוטפים בתחושה של ביחד כשאוכלים. המקום הרגשי שהאוכל תופס בחיינו מהרגע שאנחנו נולדים, המקום המרכזי שיש לאוכל בחיים האישיים, המשפחתיים, החברתיים והתרבותיים, מביא לכך שאוכל הוא אחד התחומים הטעונים והמשמעותיים ביותר עבור כולנו. הכנת האוכל מגייסת מוטיבציה פנימית לעשייה ולהנאה, במיוחד כשאנחנו מכינים אוכל בצוותא או עבור פורום משפחתי או חברתי. דרך יצירת האוכל, כמו בכל משחק, מתפתחות מיומנויות רבות ונדרשת התמודדות עם קונפליקטים שונים. משחק הוא גשר בין חוויות הקורות בעולם המציאותי לבין הרגשות והמחשבות הפנימיים של האדם. דרך משחק ניתן לבטא ולעבד אותם. כמו בכל משחק, דרך משחק באוכל ניתן לבטא ולעבד רגשות ומחשבות, ההבדל המשמעותי הוא שבסיום המשחק, ניתן להכניס את המחשבות, הרגשות והתובנות חזרה לגוף כתוצר אכיל לאחר שעברו טרנספורמציה (זוכרים את הילד שאכל את תרגילי החשבון מפוסט הנשיקות?), זו העוצמה של משחק באוכל לעומת משחקים אחרים.
לכאורה, נראה כי משחקים באוכל הם דבר טבעי ומובן מאליו, אך בד"כ להתעסקות באוכל כללים נוקשים ומגבילים: אנו נדרשים לאכול בצורה מסודרת תוך כיבוד נימוסי השולחן, לא מלקקים את הצלחת, שותים בקול ובטח שלא אוכלים בידיים…, את האוכל מכינים לאכילה בלבד, ישנן מוסכמות "ידועות" אלו מרכיבים מתאימים או לא מתאימים למאכלים מסוימים, וכלל…
כל ילד יודע שבאוכל לא משחקים!
בשנים האחרונות נפרצו גבולות ומוסכמות, שפים יוצרים מאכלים מקוריים ומעניינים משילובים שפעם נראו כבלתי אפשריים, המשחק באוכל ושילובו בתהליכים פיסיקליים וכימיים יצר מנות חדשניות ומפתיעות, החיפוש אחר חומרי גלם חדשים וכחלק ממגמה הולכת וגוברת של חזרה לטבע הביא מעצבים ויוצרים לשחק באוכל ולהפוך אותו מחומר גלם לאכילה לחומר גלם עיצובי לשימושים שונים ומגוונים, ביניהם, כלי קיבול וכלי אוכל לאוכל עצמו, גופי תאורה, תכשיטים, פרטי לבוש, ככלי לביקורת חברתית, שבירת מיתוסים ועוד.
אז כן! באוכל כן משחקים! משחק באוכל הוא לא רק לשפים, מעצבים ואמנים.
משחקים באוכל הם דבר טבעי, בריא ומובן מאליו לכולנו.
הבישול והאפיה הם המשחק, חומרי הגלם האכילים הם הצעצועים. צעצועים בסיסיים ונגישים, צעצועים שהמשחק בהם מפעיל את כל החושים, מעלה רגשות, מחשבות, זכרונות ותובנות. משחק שמזמן ביטוי, עיבוד ושינוי דפוסים בבית, בעבודה, בחיים.
משחק שמאפשר התפתחות והתקדמות על בטן מלאה ורגועה.
אני משחקת באוכל בבית, בקליניקה עם מטופלים ובסדנאות שאני מנחה לקבוצות וארגונים. בסדנאות עומק תהליכיות או בתהליך ממוקד במפגש חד פעמי, "מדברים" דרך המשחק הבישולי, מפנימים את השינוי פעם אחת דרך אכילת התוצרים, ופעם שניה דרך דיבור החוויה במילים. זו הנאה וסיפוק מרגשים לראות את החיוך מאוזן לאוזן שהמשחק באוכל סביב נושא מסוים (שעליו אנחנו מחליטים מראש) מעלה אצל המשתתפים, לשמוע את "האסימונים נופלים" (התובנות שהביטוי והעיבוד מעלים),
ולראות אנשים רציניים מרוחים בשוקולד אחרי שבתחילת המפגש הבטיחו לי "אנחנו לא משחקים ולא מתלכלכים…"
ומה אתכם? האם אוכל הוא משחק גם בשבילכם? אני מזמינה אתכם לספר איך אתם משחקים באוכל בתגובות למטה בסוף הפוסט .
ולכל העובדים והמנהלים שבינינו, שמעוניינים להתעמק בסוגיות ארגוניות קטנות כגדולות בדרך עוצמתית ומהנה, מומלץ בחום לשחק באוכל עם הצוות בעבודה. הקליקו על הקישור או בקרו בדף הסדנאות באתר, וצרו קשר, אשמח לבשל – לשחק ביחד.
שלכם,
רונית
לקריאת הפוסטים הקודמים ליחצו כאן.
מעוניינים לקבל את הפוסטים הבאים ישירות אליכם לאימייל? מלאו את הפרטים ושילחו, אצרף אתכם בשמחה לרשימת התפוצה