היום המערכת עובדת שעות נוספות בסיטואציות יומיומיות שלא באמת מהוות סכנה קיומית ממשית. זה קורה מהבוס בעבודה, התור בסופר, חוויית העומס שבשגרה, נהיגה בכבישים, "הצורך" להיות מהר יותר, חזק יותר, מוצלח יותר… אנחנו במתח על בסיס (כמעט) קבוע. במצבי מתח אנחנו פועלים על אוטומט, מגיבים באופן שאח"כ מצטערים עליו, לפעמים שואלים את עצמנו מה קרה לנו, לא מבינים את התגובה…
מה קורה כשמערכת הסריקה פוגשת חוויה חדשה?
כשאנחנו חווים חוויה חדשה, קולטים דרך החושים משהו לא מוכר, נוצר קשר עצבי חדש שמוליך חומרים כימיים (נוירוטרנסמיטורים) ואיתם משולש של רגשות, תחושות ומחשבות לגבי אותה החוויה. חוויה בטוחה מזרימה בקשר העצבי חומרים כמו אצטיל כולין וגאבה שתורמים לתחושה של התרחבות וביטחון בגוף, רגשות נעימים ומחשבות בטוחות ומרגיעות לגבי החוויה. חוויית סכנה FF מזרימה הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין, תחושות מכווצות או בעלות מאפיינים לא נעימים אחרים בגוף, רגשות כמו כעס, תסכול, אשמה, בושה, חוסר אונים… ומחשבות שמערערות את הביטחון.