פשוט תהיי.
פשוט תהיי את, זו ההשראה שאת מביאה לאחרים. שחררי, תרפי, תהיי מי שאת, בלי מאמץ, בלי לנסות להבין. אלה המסרים שאני מקבלת לאחרונה מאנשים שונים, ממקומות שונים. מבינה שזה כנראה השיעור שלי כרגע, שיעור לקראת ההתפתחות הבאה שמבעבעת בי כבר תקופה בלי שם וצורה.
המטופלים שלי מכירים מצוין את "פשוט להיות"
מהחוויה הנעימה שמורגשת בגוף
כשהם נפרדים מאמונות מגבילות, מחסמים שמונעים שינוי והתקדמות, זה חלק מהשחרור.
ואני?
פשוט להיות… זה כל כך לא פשוט…
מה זה אומר פשוט להיות?
מה זה אומר פשוט להיות בשבילי?
וכך, תוך כדי השאלות שאני מנסה לקבל עליהן בהירות ודיוק, וההבנה שזה מה שנכון לי, נחתה עלי הצעה. החבר לסקי של האיש שלי מודיע בדקה ה 90 שהוא לא יוכל לצאת לחופשה… אז למרות שזו לא החופשה שאני מאחלת לעצמי (גם אם לחלק מהאנשים זה נשמע מופרך), וגם אם זה לא בדיוק מתאים לי עכשיו בעבודה (בדיוק התחלתי להנחות קבוצה חדשה), אני משחררת ויוצאת אחרי קיצור והתאמות ל 4 ימים של חופשה לבנה. פשוט להיות. פשוט לחוות. פשוט ליהנות ממה שהחופשה הזו מזמנת לי. זורמת עם מה שמגיע ומרגיש לי נכון בבטן, ועם מה שלא ויודעת שזה משהו אצלי, עושה עבודה בימים שלפני הנסיעה.
לקחתי איתי מחברת למחשבות, מחשב למקרה שארצה לכתוב, ציוד סקי למקרה שארצה לגלוש, בגדי ריצה, ספרים, ואת עצמי למקרה שארצה פשוט להיות איתי. המוטו – להיות נוכחת ברגע ולעשות (או לא לעשות…) בדיוק את מה שמרגיש לי נכון.
יום של קריאה, בהיה, שהיה נעימה עבר עלי. יושבת עכשיו במסעדה, מחכה ליובל שהלך לשחרר את הגב בשחיה אחרי יום גלישה, כותבת לעצמי וכנראה גם לכם.
יום שלישי פה הולך ומסתיים.