אז אוכל בשבילי הוא ממש לא רק לאכילה, ומשחק באוכל הוא הרבה יותר מהמלצה, בפרט בקיץ הזה, כדאי להפשיל שרוולים ולהתחיל ב"עבודה".

כבר כתבתי את זה באחד מהפוסטים הקודמים אך מכיוון שזה באמת חשוב, אכתוב שוב… פעולות בישול חזרתיות (חיתוך, גירוד, קיצוץ, מילוי וסגירה ועוד) נחווים בגוף כתנועה מונוטונית מרגיעה. לישה ומגע עם חומרים מאזנים את מערכת החישה העמוקה וע"י כך מקטינים חרדה. כשאנחנו מתארגנים לבישול ובזמן הבישול עצמו, כל הפעולות האלה מיושמות כפעולות פיזיות, רגשיות וקוגניטיביות, נטמעות בגוף ויוצרות סדר וארגון פנימיים, חוויית שליטה ורגיעה. בנוסף לכך, דרך הבישול מתגלים כוחות ומשאבים פנימיים חדשים. כשמודעים להם, ניתן להיעזר בהם בכל מרחבי החיים.
תכנון והכנה דרך מתכון מסודר מסייעים מאד ליצירת סדר וארגון פנימי שעושים שקט ומקנים תחושת שליטה, אך גם בלי מתכון, עצם המגע, הריח, הטעם, יעשו את העבודה.
מה כדאי, להכין?
הוציאו את המתח עם כל בני המשפחה דרך לישת בצק  וצרו לחמניות בצורות אהובות. 
הכניסו אויר ונישמו דרך הקצפה.
חיתכו פירות, ירקות ועוד שלל חומרי גלם וצרו מנדלות על פיצה, עוגה או סתם על צלחת עגולה, ליצירת שקט פנימי והרגעה.
הכינו עוגיות, רביולי, ניוקי, כדורי שוקולד או גבינה. כל מאכל שלהכנתו נדרש מגע וחזרתיות שמפחיתים בלבול וחרדה.
וכמובן, דברו את התחושות והרגשות תוך כדי ואחרי ההכנה, גם כשאתם יושבים בצוותא לארוחה.